לפני שאנחנו מתייחסים ברצינות רבה כך כך לתאריך המשוער אשר לפעמים אף מטעה וגורם לנו לחשוב שהוא מייצג את יום הלידה בפועל, אני ממליצה שנבין כיצד מחושב אותו תאריך. בתרבויות קדומות בהודו ורומא וגם ביהדות היה מקובל לחשב 9 ירחים. אריסטו היה הראשון שהציע 10 חודשים שהם 280 ימים. זה היווה את הבסיס ל”כלל נגל”, כלל אצבע שקבע רופא גרמני בתחילת המאה ה-19, לפיו אורך ההריון מחושב כתשעה חודשים ושבעה ימים מהיום הראשון של הוסת האחרונה. זה לא לגמרי אחיד כי יש שוני קל בין חודשי השנה. היום מחשבוני הריון נוטים לחשב משהו בין “כלל נגל” ל-280 ימים. לכן לעיתים ישנם אי דיוקים.
קיימים מחקרים המאתגרים את שערוך ההריון כ 280 ימים וכן ביצוע חישוב זהה לכולן. בשנות התשעים מיטנדורף ביצע מספר מחקרים הראו כי אורך ההריון ארוך מכלל נגל והציע כי יש קשר בין גובה האשה, מוצא אתני וגם רקע מיילדותי שלה (אם ילדה בעבר או לא). עוד הוא מצא שיש קשר בין אורכי ההריון של אמה של היולדת וסבתה. כמו כן יש הטוענים שיש גם קשר לגנטיקה של האבא.
החישובים הללו מבוססים על אורך מחזור של 28 ימים. אנחנו יודעים שישנם אורכים שונים של מחזורים. יש נשים עם מחזור של פחות מ-28 יום ויש נשים עם מחזור של 35 ימים. יש נשים שלא יודעות מהו מועד הווסת האחרונה או שהוסת שלהן אינה סדירה. כל אלו יכולים לגרום לטעויות של מספר ימים בחישוב.
מחקר נוסף שלא זכה להתייחסות נערך בשנת 2013 ונמצא לפי בדיקות שתן של נשים שאורכי ההריון היו ארוכים יותרר מכלל נגל.
יש גם חישוב המבוסס על תאריך ההפריה. החישוב מבוסס באופן דומה לחישוב מהווסת האחרונה וגם מבוסס על אורךך מחזור מסויים. יש נשים שיודעות להגיד בדיוק מתי הייתה ההפריה אך לרב גורמי מקצוע לא מתייחסים לכך ברצינות רבה כשמדובר בהתעברות טבעית. כשיש הפריה מלאכותית יש גורמים שיסמכו על כך, אך עדיין יהיה זה מבוסס על אורך מחזור של 28 ימים.
חישוב נוסף הוא חישוב מהאולטרסאונד שנערך בשבועות המוקדמים של ההריון. אולי יהיה מיותר גם לציין שתינוקותת מגיעים בשלל גדלים. בדרך כלל האולטרסאונד יקדים את התאריך שנקבע לפי הוסת. המשמעות היא כמובן שנעשים בפועל בשבוע 41 זרוזים לנשים שהריונן הוא בעצם רק באורך של 40 שבועות.
בשנות התשעים נטען שחיזוי התאריך המשוער דומה לחיזוי מזג האויר. עד היום לא נמצאה דרך מדויקת יותר לחישוב. דברר אחד לא לוקחים בחשבון בכל החישובים והוא –אינדיבידואליזם.
בישראל 3-12% מההריונות הן לאחר המועד (לאחר 42 שבועות) ורק ב-2% יש תיארוך מדויק של גיל ההריון. זאת אומרתת שלרב ההגדרה של הריון עודף מתרחשת בעקבות חוסר דיוק במועד המשוער. זכרי שהוא רק “משוער” וזה לא תאריך “פג תוקף” שעד אליו את אמורה ללדת.
באנגליה יצאה הנחיה בשנת 2008 שיש לנהוג בזהירות בזירוז כאשר אין מידע מספיק בנוגע לתאריך הוסת או ההפריה. ישש כמובן סכנה של יילוד תינוקות טרם זמנם.
אם ניתן לך תאריך שלא תואם את החישוב שלך, חשוב לשוחח על כך עם הרופא כבר בתחילת ההיריון ולבקש כי הנושאא יצוין בתיק הרפואי שלך. חשוב לידע את הרופא אם ידוע לך על אורך מחזור שונה מ28 ימים. אם את בטוחה לגבי התאריכים שלך, את יכולה לשקול אם להתייחס לתאריך שניתן לך באולטרסאונד. יש לחישוב השלכות משמעותיות עליך ועל תינוקך.
נתון מעניין נוסף הוא ששמונים וחמישה אחוזים מלידות ראשונות מתרחשות לאחר התאריך המשוער.
קשה לדעת מהו הממוצע הטבעי המדויק כי היום מוצעים הרבה מאד זרוזים לפני שהלידה מתחילה. מחקר נורווגי בשנתת 2008 מצא שאם היו מציעים זרוז למי שמגיעה לסוף שבוע 41- לרבע מהנשים היה מוצע זרוז כי רבע מהנשים עדיין בהריון בסוף שבוע 41. זה נותן לנו הסבר מדוע אחוז הזרוזים גדול כל כך, למרות המלצות ארגון הבריאות העולמי. נמצא שאם היו מציעים זרוז בשבוע 42, היו מציעים זאת לעשירית מהנשים. בסוף שבוע 43 זה היה מוצע ל- 4 נשים מתוך 1000.
אם נתבונן בטבע, על העצים, בעץ אפרסקים כל פרי מבשיל ביום אחר, זה יהיה די מוזר אם כל האפרסקים יבשילו בדיוקק באותו היום. הטבע לא עובד בצורה כזו. יש ביננו כל כך הרבה הבדלים פיזיים, אנשים “מגיעים” בצבעים שונים ובגדלים שונים, מתפתחים בקצב שונה. יהיה מאד מוזר לחשוב שלכל העוברים ולכל הנשים דרוש אותו זמן הריון.
אין הריון עודף, יש הריונות באורכים שונים.
