פרטיות בלידה

כשדנים בפרטיות בלידה, אי אפשר שלא לאזכר את הרופא הצרפתי, מישל אודן. דר’ אודן, מחלוצי הלידה הטבעית, שאומר כי הלידה היא תהליך בלתי נשלט וככזה לא ניתן לסייע לו להתרחש. מה שחשוב הוא, להמנע מלהפריע לתהליך. אין צורך בשיפור וסיוע לתהליך הלידה וככל שאנו למדים על התהליך הפיזיולוגי הטבעי, כך אנו מתיחסים לתהליך בכבוד רב יותר. אנו רק מתחילים להבין את התזמורת של ההורמונים המופרשים בלידה והבנה זו משמשת כבסיס להבנת החשיבות של “המנעות מהפרעה” לתהליך הפיזיולוגי של הלידה. בשלביה הראשונים של הלידה קטכולמינים, הורמוני סטרס, יכולים לעצור את הלידה. כשהאשה מפחדת מאד מהכאב, מבית החולים, מהלא נודע- התהליך מפסיק. בעקבות זאת הצירים יכולים להיות חזקים וקשים יותר להתמודדות, או לחלופין להחלש. למה זה קורה? חיה בטבע המפחדת מטורפים, מפרישה קטכולמינים והתהליך מפסיק, דבר המאפשר לממליטה לעבור למקום אחר שאינו מסוכן ולשחרר שם את הוולד שלה. הפרשת קטכולמינים והפסקת התהליך מגנות על הממליטה והוולד שלה. בשלביה המתקדמים של ההמלטה, קורה דבר אחר כתוצאה מהפרשת קטכולמינים. הדבר גורם להופעתו של רפלקס פליטת הוולד. בטבע, בשלביה המתקדמים של ההמלטה, הוצאת הוולד באופן מיידי ומהיר, תסייע לאם להגיע מהר יותר למקום מבטחים. דר’ ניילס ניוטון חקרה את השפעת הסביבה על תהליך ההמלטה של עכברות מעבדה. היא תיעדה את תגובת העכברות הממליטות למצבי פחד וסטרס. כשהפריעו  לעכברות בתחילת התהליך, בעיקר לפרטיותן, הפרשה של קטכולמינים גרמה להפסקה של התהליך. בשלבים מתקדמים של התהליך, נצפתה הפרעה לרפלקט פליטת העובר והוא לא התרחש.  בשני המקרים הטבע הושפע מסכנה אמיתית או מדומה והגן על האם ועל הוולד שלה. ניוטון הרחיבה והשוותה בין “תזמורת ההורמונים” המופרשים בעת קיום יחסי מין, לידה והנקה. בכל אחד מהתהליכים, ההורמונים מווסתים את התהליך, הם חלק אינטגרלי ממנו ומושפעים בקלות מהשפעות. גם אנו, כמו יתר הנקבות ממשפחת היונקים, זקוקות לתחושת בטחון והגנה כדי ללדת בקלות. אם אנו לא חשות בטוחות ומוגנות בשלב ההתחלתי של הלידה, רמות הקטכלולמינים עולות והלידה מפסיקה. דר’ אודן תיאר את רפלקס פליטת התינוק אצל נשים: “בשלב השני, כאשר מלכודות הלידה הרפואית- המוניטור, מחטים חודרניים, מיטות בתי חולים והאפידורל אינם, כשנשים נתמכות ומעודדות באופן שקט וסבלני בפרטיות על ידי חברים, משפחה ואנשי מקצוע המאמינים בתהליך הלידה וביכולה הטבעית הטמועה של כל אשה ללדת, כשלא יפריעו לנשים ללדת, יותר נשים תלדנה בצורה נורמלית ואקסטטית”.  אדרנלין בלידה גורם  לשני דברים- הוא מפריע לייצור האוקסיטוצין וכתוצאה מכך הלידה מאטה ועוצרת עד שהיולדת תחוש שוב בטחון במקום בו היא נמצאת. בנוסף האדרנלין מזרים את הדם מהרחם לכיוון הגפיים (לצורך מנוסה או מלחמה) דבר שגורם לפחות אספקה של דם לשליה ולהפחתה באספקת החמצן לעובר. הדבר יכול לגרום למצוקה עוברית. מצוקה עוברית והאטה של הלידה הינם הגורמים המרכזיים שמצריכים התערבות רפואית. דר’ מישל אודן מסביר כי הלידה מתנהלת באמצעות אזורים קדומים במח, בהם ההפופיזה וההיפותלמוס האחראים על הפרשת הורמונים מסוימים. לטענתו על האם בלידה להגיע למצב מודעות אחר, על מנת לאפשר לאותם הורמונים להיות מופרשים. אם יש עכבות בזמן הלידה, הן בדרך כלל מגיעות מהקורטקס , קליפת המח. גרוי הנאו-קורטקס (המרכז האינטלקטואלי) הינו מפגע כשמדובר בלידה טבעית. כשיש לאם גרוי אינטלקטואלי (כמו למשל אם עליה לענות לשאלות או לשוחח עם מטפליה) או כאשר היא מרגישה שמתבוננים בה, הנאו-קורטקס עובד כל הזמן. לכן הוא לא ממליץ לנהל שיח עם היולדת, שכן השפה מנוהלת על ידי הנאו-קורטקס. מומלץ גם להמנע מאורות בוהקים, מצפצופים של מכשירים שונים (לניטור) ומהתבוננות באם– שכן כל אלו גורמים לאם להיות ערנית ומפריעים ליכולתה להתמקד פנימה. מחקר מ -2015 מצא שככל שרמת האינטימיות והפרטיות בלידה עלתה, כך האשה החוותה פחות סטרס.  

מהי פרטיות בלידה?

נתחיל מהמובן מאליו, פרטיות פיזית בלידה. במהלך השנים האחרונות יש מעבר ברור מחדרי לידה עם מספר יולדות לחדרים פרטיים. יש חשיבות עצומה וצורך חד משמעי בשרותים ומקלחת פרטיים וכן באפשרות לביצוע חוקן במקום הנפרד מיולדות אחרות. גורמים פיזיים נוספים המשפיעים על תחושת הפרטיות בלידה: החשכה של החדר יכולה לייצר אוירה אינטימית יותר, תחושה שלא מתבוננים בה ולאפשר הפרשת הורמונים המקדמים את הלידה כדוגמת המלטונין המופרש רק בחושך. סגירת דלת– החוצץ בין היולדת לבין יתר היולדות, לבין המתרחש במסדרונות, לשיחות בין אנשי צוות, לקולות של אשה אחרת. כשהדלת סגורה האשה חשה בפרטיות רבה יותר, הדבר יכול לאפשר לה להשמיע קולות כרצונה, לנוע בחופשיות, לבחור תנוחות באופן חופשי, לפשול פרטי לבוש ולהתכנס בתהליך של גופה. אציין כי יש בתי חולים בארץ בהם יש צורך להותיר את הדלת פתוחה על מנת לאפשר למיילדת האחראית על מספר חדרי לידה בו זמנית, לשמוע את היולדות האחרות. וילון יכול לייצר חוצץ ויזואלי, אולם קל יותר להסיטו וכמובן שאין הוא מאפשר חוצץ קולי בין האשה ליתר המחלקה. כשהדלת סגורה, לאשה יש זמן להתכונן אם איש צוות מגיע כשהיא שומעת את הנקישה בדלת או פתיחתה. אף על פי שנוהל נקישה בדלת אינו נפוץ כיום בישראל, הוא יכול לאפשר לאשה תחושת פרטיות רבה יותר. הנקישה בדלת יכולה למנוע הסחות ומתח שלא לצורך. שנויים בסביבת הלידה (כמו למשל מעבר מחדר אחד לאחר) יכולים לפגוע בתחושת הבטחון והפרטיות של האשה. כשהיא מגיעה מביתה המוכר אל מקום חדש וציבורי, לוקח זמן עד שהיא מתרגלת לסביבה החדשה ומרגישה שם בנוחות. היא בהחלט יכולה לייצר בתוך חדר בית החולים סביבה נוחה יותר באמצעים שונים (כמו חפצים מהבית, תמונות, בגדים מהבית) אולם שנוי החדר במהלך הלידה יכול להוציא את האשה מאותה תחושת פרטיות ונוחות. בדיקות גופניות- כמובן שבדיקה גופנית ללא הסכמה מהווה פגיעה חמורה בפרטיותה של האשה ובאוטונומיה שלה על גופה. במחקר בריטי מ 2005 התברר כי 2/5 מהנשים חשו שלא היו יכולות להמנע מבדיקה וגינלית לא רצויה, גם אם היו מבקשות להמנע מכך. פרטיות סביבתית, היא יכולתה של האשה לשלוט ולהחליט עם מי מסובביה לתקשר. האפשרות של האשה לבחור את זהות הנוכחים בחדר, את מספר האנשים הנוכחים בחדר הלידה (למניעת עומס ושיחות העלולות להפריע לה), והאפשרות לבחור איזה סוג תמיכה היא רוצה (דיבורים ועידודים או שקט, עסויים או העדר מגע, הנחיה או הקשבה לרצונותיה). מחקר נורווגי שעסק בלידות בית שם מצא כי הגורם המשמעותי ביותר בטיפול היה “העדר הפרעה”. ההפרעה יכולה להתבצע על ידי כל אחד מהנוכחים, המיילדת, בן הזוג או כל תומך אחר בלידה. עיקר עבודתן של המיילדות היתה הגנה על היולדות מפני הפרעות שונות. בבית חולים יש לייצר סביבה המאפשרת לאשה פרטיות- לעשות שמוש חופשי בקולן, להתנועע בחופשיות,  לבחור בתנוחת לידה מועדפת. אינטימיות אחרי הלידה ביחד עם התינוק מייצרת אצל האשה חווית לידה חיובית יותר. פרטיות המידע– מתייחסת לחסיון רפואי המטיה על המטפלים חובה לשמור את המידע אודות המטופלים בסודיות (פירוט בסעיף 19 לחוק זכויות החולה)

מה החוק בישראל אומר?

קיימת התייחסות חוקית לנושא הפרטיות בחוק זכויות החולה אשר מטרתו היא הגנה על כבודם ופרטיותם של המטופלים ובכללם גם היולדות. בסעיף 6 לחוק נקבע כי המטופל זכאי למידע אודות זהותו ותפקידו של המטפלים. בסעיף 10 לחוק, מוטלת החובה על המטפלים לשמור על כבודם ופרטיותם של המטופלים וסעיף 13 קובע כי כל טיפול יעשה בהסכמת המטופל (בכתב או בעל פה). בפברואר 2018,  ארגון הבריאות העולמי הוציא המלצות חדשות המתיחסות בין היתר גם לנושא חשוב זה וממליץ על טיפול המאפשר לאשה שמירה על כבודה, פרטיותה וחסיון רפואי. אסכם ואומר כי אמנם קיימת מודעות גוברת בהתיחסות המוסדות הרפואיים לצורך של נשים בסביבה אינטימית ופרטית בלידתן, אולם עדיין יש מקום רב לשיפור בשמירה על פרטיותן של היולדות (כמו למשל שימוש בדלותות, נקישה בדלת, הזדהות המטפלים, הקמת מרכזי לידה טבעיים בכל רחבי הארץ). האפשרות להעניק לנשים תחושת פרטיות ובטחון בלידתם, לא רק תתרום לחוויה שלהן בלידה אלא גם תסייע במניעת סיבוכים והתערבויות רפואיות בלידה ותאפשר לידות בריאות יותר. וכמו בכל תחום הדורש שיפור, השנוי יקרה רק אם אנחנו היולדות נבקש לממש את זכותינו לפרטיות בלידות שלנו. רוצה לקרוא עוד על הכנה ללידה רכה? או על זכויותיך בלידה?