פעם – כשהמיילדת הייתה המרכז

בעבר, המיילדת הייתה הדמות שמובילה את הלידה. היא הכירה את האישה עוד לפני הלידה, ליוותה בביתה, נשארה לצידה לאורך כל הדרך, ותפקידה היה לשמור, להרגיע, להדריך – ולהתערב רק אם היה צורך. הלידה נחשבה לאירוע טבעי, אישי וקהילתי, והמיילדת הייתה הסמכות המקצועית וגם הדמות האנושית שמחזיקה את המרחב.

היום – מדיקליזציה ושינוי התפקיד

עם המאה ה־20 והמעבר ההמוני ללידות בבתי חולים, התרחשה מדיקליזציה: הלידה הוגדרה מחדש כאירוע רפואי, הרופאים הפכו לסמכות העליונה, והמערכת פעלה על פי פרוטוקולים, מכשירים וניטור מתמשך. המיילדת במערכת נדרשת כיום לעמוד בנהלים, לטפל בכמה יולדות במקביל ולעיתים אין לה אפשרות להיות נוכחת באופן רציף ומשמעותי לצד כל אישה.

הדולה – מענה לחסר שנוצר

כאן נכנסה לתמונה הדולה. הדולה איננה דמות רפואית, אלא ליווי רגשי ומנטלי. היא פוגשת את האישה עוד בהריון, בונה איתה אמון והיכרות, נמצאת איתה לאורך כל הלידה ללא הפסקה, ותפקידה הוא להזכיר שהאישה במרכז – לא רק הפרוטוקול. במובן הזה, הדולה ממלאת את החלל שנוצר: את מה שהמיילדת הייתה רוצה לתת, אך מוגבלת מלתת במערכת עמוסה וכפופה לנהלים.

מתחים ושיתופי פעולה

מחקרים מהעולם מצביעים על כך שהיחסים בין דולות למיילדות יכולים להיות גם מפרים וגם מתוחים. חלק מהמיילדות רואות בדולה ‘מתחרה’ על מקומן בלידה, במיוחד כי היא חופשייה לתת נוכחות רציפה ולעבוד ישירות מול היולדת. אחרות מדווחות על שיתופי פעולה חיוביים שבהם הדולה מאפשרת רצף ליווי רגשי שהמערכת לא יכולה לספק. המתח נובע בעיקר מחוסר בהירות תפקידים, אילוצי מערכת שמגבילים את המיילדת ותחושת תסכול – שהדולה עושה בפועל את מה שהמיילדת עצמה הייתה רוצה לעשות.

למה חשוב שדולות יישארו עצמאיות

העוצמה של הדולה טמונה בכך שהיא מחוץ למערכת. היא לא כפופה לפרוטוקולים ולא נדרשת לחלק קשב בין כמה יולדות. ברגע שהדולה תהפוך לחלק אינטגרלי מהמערכת, היא תאבד את החופש הזה – והיולדת תאבד את הקול האישי שמישהו מחזיק עבורה.

סיכום

• המיילדת: עברה מתפקיד של ליווי אישי ורציף לתפקיד רפואי במסגרת מוסדית.
  • הדולה: נכנסה כדי למלא את החסר – נוכחות רציפה, היכרות מוקדמת וליווי רגשי.
  • המתח: נובע מהפער בין הרצון של המיילדות להיות עם האישה לבין אילוצי המערכת, ומהחופש שדולות מחזיקות בידיהן.
  • הפתרון: הכרה בכך שמדובר בתפקידים משלימים ולא מתחרים, ושמירה על עצמאות הדולה כדי להבטיח ליווי אותנטי וממוקד באישה.

📚 מקורות

• Stevens, J. (2011). Midwives’ and doulas’ perspectives of the role of the doula in Australia: A qualitative study. UCSF.
• Benzies, K. et al. (2023). Collaboration between midwives and doulas in institutional settings: An integrative review. Midwifery.
• McLeish, J. & Redshaw, M. (2019). “We have beaten HIV a bit”: A qualitative study of experiences of peer support during pregnancy with an HIV diagnosis in the UK. BMC Pregnancy and Childbirth, 19.
• Attanasio, L. B. & Kozhimannil, K. B. (2018). Relationship between hospital-level use of midwives and obstetricians and obstetric care practices in US hospitals. Women’s Health Issues, 28(3), 274–281.
• Penn LDI (2024). New Penn Research Eyes Closer Integration of Doulas and Hospital Maternity Care. LDI Penn.